לאילו הישגים אתה מחובר?

מתוך הפלייליסט: “מלוות, יועצים ומנחות” (Coaches, Consultants and Facilitators) 

הסרטון המקורי:* 8.4 What outcomes are you attached to?*

במאמר הקודם דיברנו על שכנוע מנהיגים בכירים — ועל כך שהדרך האמיתית אינה שכנוע אלא יצירת מרחב לשיחה על הכאב. במאמר הנוכחי נגיע לשאלה עוצמתית במיוחד: לאילו הישגים אתה מחובר?

הסכנה שבהצמדות לתוצאה

הרבה מלוות, יועצים ומנחות רוצים שהארגון שעובדים איתו יהפוך לתיל, יאמץ הולוקרטיה או סוציוקרטיה — ויש להם דימוי ברור של איך הארגון צריך להיראות. הם מתחברים לתוצאה הזו.

פשוט אל תעשו את זה.

זה יאמלל אתכם — ואת החיים של האנשים בארגון שאותו אתם מלווים  — אם יהיה לך יעד מוגדר בשבילם. זה לא קשור בך. זה קשור לאנשים בארגון ולארגון עצמו.

מה שמעניין, מה שכדאי לשמוע — זה מה הקריאה האמיתית של הארגון. לאן הוא רוצה לזוז. ואולי אתה האדם הנכון להיות בשירות של זה — מה שזה לא יהיה.

להקשיב לקריאה של הארגון

אם עוזרים לאנשים בארגון להקשיב לקריאה שלהם, אפשר לראות מה המסע הבא שלהם. ואז לשאול את עצמך: האם זה מהדהד בי? האם אני מרגיש שאני יכול לעזור כאן ולהצטרף למסע הזה?

ואם לא — אפשר לאחל להם מסע נהדר ולומר בכנות: “זה כנראה לא המסע שלי לקחת איתכם, ואולי נעצור כאן.” וזה בסדר לגמרי.

הכנות היא המתנה הגדולה ביותר

החשיבה הגדולה ביותר שאתה מביא לשיחות האלה היא הכנות שלך — לעשות את השיחות הפנימיות שלך פומביות בזמן שאתה חוקר עם הארגון.

אם הם רוצים לעשות משהו שלא מרגיש נכון — שיטה שאינה מתאימה לך — אפשר לומר זאת ישירות: “הדרך שבה אתם חושבים על זה שונה מהדרך שבה אני חושב עליה. אני מרגיש שזה לא מהדהד בינינו, אז אולי נעצור כאן. ואם יום אחד תרצו ללכת בכיוון אחר — יש לכם את המספר שלי.”

זה מאלץ אותך להבהיר מה אתה רוצה לעשות עם ארגונים ומה לא. איפה אתה רוצה לשחק ואיפה לא. אין תשובות נכונות ולא נכונות.

למצוא את הנישה שלך

לאלו, למשל, כבר לא מרגיש שהוא רוצה לבלות זמן עם ארגונים שנמצאים בפרספקטיבה כתומה או ירוקה — הוא רוצה לעבוד עם מנהיגים שכבר מבינים ורוצים ללכת לכיוון תיל. אבל הארגונים האחרים בהחלט צריכים עזרה, ויש מקום אמיתי למלוות ויועצים שם. זה פשוט לא המקום שלו.

יש מי שאוהב לעבוד עם דור המילניאלים — כישרונות שעוד עשר שנים יקחו אחריות על ארגונים גדולים. יש מי שעובד רק עם עמותות. יש מי שדווקא עם תאגידים. אין תשובה נכונה — אבל מעניין להבהיר מה מהדהד בך.

ההזמנה: אל תתחבר לשום הישג מוגדר מראש. המתנה האמיתית שלך היא לעזור לארגונים להבהיר מה הקריאה הגבוהה ביותר שלהם — ואז לראות אם יש הלימה בין הקריאה שלהם לבין מה שאתה רוצה לעשות.

איפה אני רוצה לשחק?

אני יודעת שהחלום שלי הוא לעבוד רק עם ארגוני תיל. לשם אני שואפת. אבל אני מרגישה שבמדינה שלנו אנחנו עוד לא שם — וזה בסדר.

אז בינתיים, בלי לקרוא לזה בשמות מפוצצים, אני רוצה לעבוד במקומות שמסכימים לכך שמי שמושפע — משפיע. שחוכמה קולקטיבית מוערכת. שהחזון והשטח מחוברים. ושהטוב שהארגון עושה בעולם גדול מהרע שהוא גורם. ככה נראה לי מה שעובד לי ברגע זה.

עד שהמדינה תתמלא סוף סוף בתילים — ולא בטילים — ואוכל לעבוד רק עם האמיצים שרוצים ללכת לכיוון תיל. (נכתב בימי שאגת הארי)

במאמר הבא, המאמר האחרון בסדרה, נעסוק בשאלה: איך מכשירים את עצמנו כמלוות ויועצים לעבודה בתחום הזה?