מהי שלמות עבורך?

מתוך הפלייליסט: ״שאיפה לשלמות”(Striving for Wholeness) 

הסרטון המקורי:* 5.1 What does wholeness mean to you?*

בשלושת הסדרות מאמרים האחרונות עסקנו בדרכי יישום ניהול עצמי בארגונים. בסדרה הנוכחית אנו עוברים אל פריצת הדרך השנייה של ארגוני התיל - שלמות, ונתחיל בחקירה אישית של משמעותה.

הבנת המושג שלמות

בתור התחלה, אני רוצה להתעכב לרגע על המושג שלמות בעברית, כי זה מבלבל וקשה לתרגם את המושג wholeness. אני יודעת שיש מי שמתרגם אותו ל’כוליות’ - אני לא מתחברת למושג הזה, כי הוא חסר את ה’שלם’.

שלמות גם יכולה לבלבל כאילו זה מושלם, אבל זה לא מושלם. זה גם לא אומר שאני מביאה את כל הפנים שלי כמו שהם ברגע - כמובן שלא. דברים צריכים להיות מותאמים ובהקשר. אבל זה כן אומר שאני מביאה את הלב שלי, את השפה שלי, חלקים מהחיים הפרטיים שלי, יצירתיות, תחביבים, מקוריות.

עוד דגש אחד מהמקום התרבותי: שלמות מביאה איתה אותנטיות. בארצנו הרבה מבלבלים אותנטיות עם אימפולסיביות, דוגריות, להגיד מה שעולה לי מתי שעולה לי, ללכת עם הבא לי. לפעמים יש לזה מקום, בוודאי, אך לפעמים לא. לפעמים אותנטיות מתגלה כשאני נושמת, שוהה, בוחנת - גם איפוק, חשיבה מחדש, סקרנות, יכולת להיות מופתעת מביעים אותנטיות.

מקווה שהמילים האלו יעשו לכן קצת סדר לקראת הצלילה לסדרה הזאת.

המהות של שלמות בארגונים

זהו הקטע הראשון בסדרה זו על שאיפה לשלמות (Striving for wholeness). כשלאלו מדבר על שלמות הוא מתייחס לכל מה שכתב עליו בשני פרקים בספר “להמציא ארגונים מחדש”, שגם הם סוכמו כמאמרים באתר. אם לצמצם את הנושא למהותו, מדובר בהזמנה שמספר ארגונים מדהימים מציעים לאנשיהם - להופיע בשלמותם, ככל הניתן, וליצור מרחב בטוח מספיק לאנשים להופיע כמי שהם באמת.

מרחב שבו אנשים כבר לא מרגישים צורך, כפי שקורה ברוב הארגונים, ללבוש איזושהי מסכה מקצועית תוך כדי עבודה, תוך דאגה לאופן שבו הם נתפסים, ובניית תדמית הדורשת אנרגיה לא מבוטלת. יש הקלה עצומה כשכבר לא צריך לעשות זאת, כשכל אחת ואחד מרגישים שהם יכולים להיות עצמם ולהתקבל כפי שהם.

מה שהארגונים הללו גילו הוא שכאשר יש מרחב לאנשים להופיע בשלמותם, הם כבר לא מסתירים חלקים מעצמם מאחורי המסכה, ומה שקורה זה חיוניות יוצאת דופן. כבר לא קיים החלק הזה של עצמם, של אנרגיה, של יצירתיות, של תשוקה שהם מנתקים מעצמם ומסתירים מאחורי המסכה. ולכן פתאום דברים יוצאי דופן מתחילים לקרות בארגונים, פשוט מפני שאנשים מרגישים בטוחים מספיק להיות עצמם עם כל האנרגיה, התשוקה והיצירתיות שלהם.

מעבר לגילוי עצמי יחסי

ברמה עמוקה אף יותר, מה שמוצאים בחלק מהארגונים הללו הוא לא רק שאנשים מרגישים שהם יכולים להופיע כמי שהם באמת - אלא שבמרחב של היחסים עם אחרים יש משהו שבו את יכולה לצמוח יותר לתוך השלמות שלך, שבו את יכולה לגלות חלקים בעצמך שלא ידעת אפילו שקיימים.

זה פשוט יוצא דופן - את לומדת להיות אדם עמוק ויפה יותר ממה שידעת עלייך אי פעם לבד, מפני שאנחנו יצורים חברתיים ויחסיים. אם אנחנו יוצרים את ההקשר הנכון, ההקשר מעורר בנו דברים שאולי לא ראינו או ידענו.

זאת הכוונה בשלמות. אז חשבי - מה משמעות השלמות עבורך? איזה טעם מיוחד יש לה עבורך? כי את יכולה להזמין אנשים אחרים להופיע שלמים רק אם יש לך הבנה טובה, תפיסה ברורה של מה זה אומר עבורך - על מה אנחנו מדברים כאן? כי אחרת זה יכול להישאר רעיון מופשט מאוד.

שאלות לחקירה עמוקה

יש מספר שאלות שאת מוזמנת לחקור, ואם את רוצה להשתתף, זה יכול להיות הרגע לקחת דף נייר ועט ולהפסיק באופן קבוע ולחשוב ברצינות על השאלות שנציג.

1. זכירת רגעי השלמות

האם את זוכרת וטועמת שוב בגוף, במוח, בתאים, ברוח - רגעים שבהם הרגשת שאת יכולה להיות עצמך לחלוטין? שאת יכולה להירגע להיות עצמך? שלא היית צריכה לדאוג לאופן שבו אנשים אחרים תופסים אותך? שלא היית צריכה לדאוג לביקורת?

השאלה היא לא רק האם את זוכרת, אלא מה הייתה הסיטואציה, איך זה הרגיש, מה זה הוציא ממך. זה יכול להיות במרחב העבודה, אולי עם יקירים, כנראה עם חברים טובים מאוד, אולי בהכשרה, בסדנה או ברטריט רוחני שהשתתפת - מקום שבו הרגשת שאת יכולה להיות באמת עצמך ושאת יכולה להיראות עם כולך, מי שאת, כולל הצדדים היפים והצדדים הבלגניים.

2. השתוקקות ארגונית

אם את יכולה להזדהות עם התחושה הזו, אם את חוזרת לחיי היומיום שלך בארגון היום - למה את משתוקקת? מה היית רוצה שיתקיים בארגון שלך כשזה נוגע לתחושה של שלמות?

נסי להפוך את זה לריאלי וקונקרטי ככל הניתן. לדוגמה - שיהיה קשר אמיתי עם אנשים, להרגיש בשיחות ובפגישות שמשהו יפה קורה ביחסים. זה יכול להימדד בחיבוקים, איך שבסוף פגישה מרגישים שזה היה כל כך יפה שמוזר פשוט לומר “אוקיי, תודה, להתראות”. יש חלק שרק רוצה לחבק ולומר: “תודה - זו הייתה פגישה טובה”.

זה אולי נשמע כמו רף משוגע לארגון שלך, אולי לא נוח לך זה, אבל זה אפשרי בארגונים. אז השאלה היא - למה את משתוקקת? זה אולי לא קשרים עמוקים וחיבוקים, אבל מה זה כן?

3. מה כבר לא רוצה?

השאלה ההפוכה: מה את כבר לא רוצה? מה הם הדברים שקורים בארגון שלך היום ומונעים מאנשים להרגיש בטוחים מספיק להופיע שלמים? חשבי על זה ונסי להפוך את זה לקונקרטי ככל הניתן.

4. כיסי שלמות קיימים

באילו דרכים את כבר מופיעה בשלמות בארגון שלך לעתים? מה הם המצבים, הרגעים, המקומות, האנשים שאיתם את מרגישה שאת כבר מופיעה שלמה במידה מסוימת בארגון היום? ואיפה את רואה אנשים אחרים שיש להם את התכונות הללו?

חשוב להסיר את הקסם מהעובדה שזה משונה - פשוט דעי שכבר יש כיסים, מקומות, רגעים שבהם אנחנו חיים בצורה הזו של להיות יחד.

5. חלקים נסתרים

אילו חלקים שלך מסתתרים? איפה את מרגישה חתיכות שאת מסתירה מאחורי מסיכה? אילו חלקים של עצמך את לא מאפשרת להופיע?

לדוגמה, להראות כעס ותסכול זה משהו קשה מאוד. אדם עלול להיות כועס או מתוסכל בארגון ולא יראה את זה. במידה מסוימת את יכולה לחשוב זה נהדר, אבל לא - אלה חלקים שאדם מסתיר מאחורי מסיכה. ברור שלא צריך לדפוק על השולחן ולצעוק על אנשים, אבל אם יש תסכול, אם יש כעס - זה משהו שרצוי להבין איך להביע.

אבל אולי עבורך זה משהו שונה - אולי יש צד מצחיק וילדותי שאת לא מאפשרת לאנשים אחרים לראות. אז מה זה? אילו חלקים שלך את מסתירה היום? ומה היה נדרש כדי שתאפשרי לזה להיות מובע, להיראות על ידי אנשים אחרים?

6. פחדים מעכבים

אילו פחדים עלולים לעכב אותך מלהזמין אנשים אחרים להופיע יותר שלמים, ואותך עצמך להופיע יותר? לדוגמה - חשש שזה יגמר כבלגן רגשי שבו רק מדברים על הרגשות כל היום ובסוף שוכחים מהתכלית והעבודה שאנחנו צריכים לעשות. אז מה היו הפחדים עבורך?

אחרי שתגדירי אותם - האם את יכולה להסתכל עליהם בלי שיפוט? לא לומר שזה רע, ולא צריך שיהיה לי הפחד הזה, אלא פשוט לחשוב מה אני יכולה לעשות כדי להתעלות מעל הפחד הזה?

במקרה של הבלגן הרגשי - אם חושבים על זה לעומק, בתכלית כאשר אנחנו מופיעים יותר שלמים, אנחנו בעצם מופיעים יותר פרודוקטיביים. ואם יש נטייה לדברים להפוך רגשיים מדי, יש את הכוח פשוט לדבר ולומר שאת לא אוהבת לאן זה הולך, זה מרגיש רגשי מדי עבורך - זה יהיה די קל להתמודד עם הפחד בנושא.

שלמות כבחירת חיים

לשמחתי ברוב הזמן אני יכולה להביא את עצמי כמו שאני. כמובן שלא במלואי - אני חושבת שאין דבר כזה, הרי הכל תלוי בסיטואציה ובסביבה. אבל אני כן מביאה את האני האותנטי שלי. אני כבר לא יודעת אחרת.

בגיל מאוד צעיר הרגשתי שונה, והבנתי שכשאני מנסה להיות “רגילה” זה לא עובד לי ואני סתם יוצאת מוזרה. חוץ מזה, כשאני לא מופיעה בשלמותי, אני לא יכולה לתת מהמתנות שלי - מהחדות, מהכנות, מהתעוזה. ומשהו בקסם שבי מתפספס.

מה שנכון עליי נכון על הסביבה שלי, שאני גאה בה - הארגונים שאני מלווה, הקהילות שאני חלק מהם, הסדנאות שאני מעבירה. גם עם המשפחה זה לא מובן מאליו, ואין מה לומר ששלמות זה מדבק.

דרך החקירה

אלה רק כמה שאלות מעניינות, ואת יכולה להוסיף שאלות משלך. מה שחשוב זה לקבל קצת בהירות סביב מה שלמות אומרת עבורך, מה את רוצה, מה את כבר לא רוצה - בצורה שתגלמי את זה יותר ושתוכלי לדבר על זה ואז להזמין אחרים להצטרף אליך.

מכיוון שאלה לא שאלות פשוטות, הייתי מזמין אותך לראות אם את יכולה למצוא שותף מהימן - אולי בן/בת זוג לחיים, אולי עמית, אולי מלווה - שאיתו תוכלי לחקור את השאלות האלה עמוק יותר מאשר לבד.

בהצלחה בחקירה ובהירות נהדרת סביב מה שאת מקווה לו ומה את מזמינה אנשים אחרים להצטרף אליך בארגון שלך.

במאמר הבא נעסוק בחסמים תרבותיים לשלמות - כיצד התרבות הארגונית והחברתית מונעת מאנשים להופיע במלואם.