האם להשתמש במונח "ניהול עצמי"?

מתוך הפלייליסט:  ״ניהול עצמי: מתחילים״ (Self-management: Getting Started) 

הסרטון המקורי:* Use the term “self-management”?*

במאמר הקודם דיברנו על השאלה הראשונה והקריטית ביותר: עד כמה רחוק אתה מוכן להגיע? במאמר הנוכחי נעסוק בשאלה המעשית הבאה: איך בעצם מדברים על זה?

אזהרה: אל תשתמש במושג

ישנם אנשים המזהירים מפני שימוש במושגים בכלל - במושג “ניהול עצמי” או כל מושג דומה כמו “ארגון עצמי”, “ארגון שטוח” או “ארגון ללא בוסים”. למה? כי מה שהם גילו הוא שכשהם התחילו להשתמש במושג הזה, זה יצר הרבה התנגדות והשלכות, הרבה פחדים, אי הבנות או אכזבה.

בארגון גדול אחד היתה מעין הודעה גדולה על מעבר לניהול עצמי, אבל מכיוון שהארגון גדול, לקח זמן רב עד שזה באמת השתנה בעבודה של אדם ספציפי. ניהול עצמי צריך היה לעבוד דרך כל השכבות, וכך הם בעצם יצרו הרבה ציפיות ואחר כך אכזבות.

אבל בשלב מסוים תצטרך לדבר על זה

יש הגיון ברעיון הזה של לא לקרוא לזה בשם, אבל בואו נהיה ריאליים - אתה צריך לדבר על זה באיזושהי דרך. אתה צריך לדבר איפשהו על היעד הזה שיש לך בראש. אז בשלב מסוים תיאלץ לדבר על ניהול עצמי או על איזה מושג שתבחר להשתמש בו.

אז איך עושים את זה?

הסיפור מעל המושג

התשובה היא לנסות תמיד לשים את הסיפור מעל המושג. הכוונה היא שכמה שאפשר, תמיד תמשיך לדבר על הלמה - למה אתה רוצה להגיע לניהול עצמי? איך זה תומך במטרה של הארגון? איך זה מתיישב עם השקפת העולם שלך? איך זה מתיישב עם מה שהכי טוב לאנשים בארגון? איך זה מתיישב עם ההיסטוריה של המקום שממנו הארגון בא?

כל פעם שאתה יכול, ספר את הסיפורים האלה. כמובן למען היעילות, בשלב מסוים פשוט תגיד “ניהול עצמי” כי אחרת אנשים יתחילו לשנוא אותך אם בכל פעם שאתה אומר ניהול עצמי תספר את כל הסיפורים. אז לפעמים, למען היעילות, תשתמש במושג.

הסיפור בחצי משפט

אבל גם אז, לעיתים קרובות אנחנו עדיין יכולים לעשות סיפור על מושג. במקרה הזה הסיפור הוא רק כמה מילים, רק חצי משפט.

אז במקום להגיד “אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את זה ואת זה כדי שנהיה ניהול עצמי”, אתה יכול להחליף את “ניהול עצמי” בסוג של חצי משפט:

• “כדי שכולם יהיו חזקים”
• “כדי שצוותים יקבלו החלטות בעצמם”
• “כי אני לא רוצה יותר לכפות יעדים מלמעלה”
• “כדי להימנע ממנגנוני אישור ממושכים שהיו לנו בעבר”
• “כי זה הגיוני לערב מאה אנשים - יש יותר אינטליגנציה במאה ראשים מאשר באחד”

יש הרבה דרכים לדבר על זה בשכל ישר ושפה פשוטה שרומזת על הסיבות מאחורי זה במקום על המושג עצמו.

קל יותר לא להתנגד

כשאתה מדבר בדרך הזו - “אנחנו צריכים לשנות את זה ואת זה כדי שכולם יהיו חזקים” - קשה מאוד להתנגד למילים האלה. אבל אם אתה אומר “אנחנו צריכים לשנות את זה ואת זה כדי להפוך לארגון בניהול עצמי”, אנשים לא מבינים למה הם צריכים את זה.

כמה שאפשר - העדף סיפור על מושג, גם אם הסיפור הזה הוא סוג של חצי משפט. ככה תמנע הרבה מהמלכודות של לקרוא לזה בשם ושזה יהפוך למושג שיוצר פחדים, השלכות או אכזבות.

למדתי את השיעור על בשרי

לפני שהפנמתי את עניין הסיפורים, חטאתי. בגלל התלהבות יתר, השתמשתי במושגים כמו “ניהול עצמי” ו“סוציוקרטיה” מהר מדי. לאנשים זה נראה מלחיץ, הזוי או אוטופיסטי. ככה למדתי את השיעור על בשרי.

כי כשאני למשל מספרת על אנשים חסרי מוטיבציה בעבודה - אנשים מזדהים. מהצד השני, כשאני מדברת על אמון, או על יזמים עם תשוקה מעבר לכסף - ההדהוד קורה כמעט תמיד.

זה כל כך מובהק כשמדברים עם עסקים קטנים. שם במקרים רבים לאנשים באמת אכפת מהתכלית האבולוציונית, ויש להם אמון בצוות שלהם. הם חיים את זה בלי לדעת איך לקרוא לזה ורוצים עוד מזה.

אבל אם אני אומרת “ניהול עצמי על בסיס בעלות פסיכולוגית” - אאבד אותם.

במאמר הבא נעסוק בשאלה: מה קורה כשמשחררים זמן? - כיצד להתמודד עם החשש שתהיה פחות עבודה.