להתחיל עם הסיבה העמוקה

מתוך הפלייליסט: “הבנה/ אי הבנה של ניהול עצמי”  (Mis/understanding self-management) 

הסרטון המקורי:* Start with why*

במאמר הקודם עסקנו במשמעויות השונות של ניהול עצמי - כדרך טובה יותר, כדרך היחידה מבחינה מוסרית, וכדרך הטבעית ביותר לארגן דברים. במאמר הנוכחי נדבר על החשיבות להתחיל עם ה“למה” העמוק שלך, ולא עם המושג “ניהול עצמי” עצמו.

למה “ניהול עצמי” הוא לא המטרה

במאמר קודם דיברנו על כך שזה לא מושך במיוחד, וגם לעולם לא צריכה להיות המטרה שלך שהארגון שלך יהפוך ל’מושג’. אז כשאת אומרת “אנחנו באמת רוצים להפוך לארגון תיל”, כדאי לעצור ולחשוב: האם את באמת רוצה להפוך למושג כמו ‘ארגון תיל’? מה את באמת רוצה לעשות ולמה את רוצה לשנות?

אותו דבר נכון לגבי ניהול עצמי. יש מנהלות שהפתיעו את הארגון שלהן באמירה “אנחנו נהפוך לניהול עצמי”, ולמנהלות האלה עדיין יש את רקמת הצלקת שמראה מה קרה כשניסו להגיע עם מושג תחילה.

התחילי עם ה“למה”

רצוי תמיד להתחיל עם ה”למה” - מהי הסיבה העמוקה יותר, מה את באמת רוצה לעשות, ואז ניהול עצמי הוא דרך להגיע לשם. כי אם את מתחילה עם ‘המושג’, אם את אומרת לארגון שלך “אנחנו הולכות לניהול עצמי”, את תזמיני הרבה התנגדות והתנגשות כי אנשים לא יבינו מאיפה זה מגיע. זה פשוט מרגיש כמו עוד דבר שאת כופה מלמעלה למטה במקום להזמין אנשים לתוכו.

ואז קל מאוד ללכת לראש ולהתווכח ולהפוך פילוסופיות לגבי למה ניהול עצמי לעולם לא יכול לעבוד, והאם זה בכלל רעיון טוב מלכתחילה, וכל הדברים האלה.

אז זו באמת הזמנה עבורך להבהיר למה את רוצה ללכת בכיוון של ניהול עצמי, ואז להיות מסוגלת להתחיל לשתף את זה - את ה“למה” העמוק הזה, את הדחף העמוק הזה שאת מרגישה - עם העמיתות שלך, ולהזמין אותן למסע הזה איתך.

שני דברים שכדאי לחבר לניהול עצמי

הנה כמה מחשבות לעזור לך בהבהרה הפנימית הזו. יש שני דברים שכדאי לחבר לניהול עצמי:

1. התכלית העמוקה יותר של הארגון
2. ההנחות שאת ואחרות מחזיקות לגבי אנשים ועבודה

קישור לתכלית הארגון

זה מאוד עוצמתי אם את מקשרת ניהול עצמי לתכלית הארגון. נגיד שאת עובדת בבריאות, בבית חולים. קל מאוד לומר “אנחנו בתשוקה מנסות להביא טיפול מעולה למטופלות שלנו, לעשות אותן בריאות או לתת להן את החיים האוטונומיים ביותר שהן יכולות, ולשם כך אנחנו צריכות לתת אמון אמיתי באחיות וברופאות. הן אלו שמחזיקות בידע הזה, והיום יש לנו יותר מדי בירוקרטיה שמפריעה, יותר מדי היררכיה, יותר מדי אישורים, יותר מדי דברים שמונעים מאיתנו לתת טיפול מעולה. לכן עלינו לפעול במערכת שבה אנחנו באמת יכולות לתת אמון באחיות וברופאות עם כל המקצועיות שלהן, וביכולת שלהן לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. זו הסיבה שאנחנו רוצות ללכת למערכת של ניהול עצמי.”

או נגיד שאת סטארט-אפ שיש לו תכלית אצילית שאת מנסה להשיג. אז די קל להסביר ש“כרגע אנחנו בשלב המוקדם הזה שבו הכל פשוט מרגיש כל כך חי. אנחנו פשוט מביאות כל כך הרבה אנרגיה לתכלית שלנו, אבל אני באמת חוששת שככל שנגדל, נהפוך ליותר ארגון מסורתי ונוסיף יותר מבנים ושכבות של היררכיה, ואז הכל יתחיל להאט ולהפוך לחסר חיים, ולא נוכל להביא את כל התשוקה והאנרגיה שלנו. ואז במקום להביא 100 אחוז מהאנרגיה שלנו לתכלית שלנו, אנחנו עלולות בסופו של דבר להביא רק 30 אחוז מהאנרגיה שלנו לתכלית שלנו. ובאמת, התכלית שלנו ראויה ליותר טוב מזה. אז אני לא יודעת איך בדיוק נפתור את נושא הניהול העצמי, אבל אין ספק שעבור התכלית שלנו, זה הכיוון שאנחנו צריכות ללכת אליו.”

אלו רק דוגמאות, את צריכה למצוא בעצמך, אבל ברור שיש הרבה כוח בהסבר למה התכלית שלנו באמת דורשת מאיתנו להתארגן בצורה טובה יותר.

קישור להנחות מפתח בריאות

הדבר השני שאת יכולה לחבר אליו הוא הנחות מפתח בריאות.

במאמר קודם דיברנו על השוואת ההנחות בניהול הקיים לעומת ההנחות מאחורי ניהול עצמי. כל כך הרבה מההנחות בניהול מסורתי הן די מכוערות. אנחנו לא יכולות לתת אמון באנשים בקו החזית, בתחתית הארגון. הם לא חכמים במיוחד, ואפילו לא ישרים. זו הסיבה שיש את כל שכבות הניהול כדי לאשר כל החלטה שהם מקבלים, וכל המדיניויות כדי לשמור אותם על המסלול. זה די הנחות מכוערות.

מאחורי ניהול עצמי יש הנחות יפות יותר. אז אם את מדברת על זה בדרך הזו, אז ברור שיש הגיון בכך שאנחנו רוצות להתרחק מההנחות המכוערות האלה ולכיוון מערכת שמבוססת על אמון. מערכת שמאמינה שרוב האנשים באמת רוצים לעשות עבודה מעולה באמת, ושאפשר לתת אמון ברוב האנשים, ושלא צריך להיות לנו כל המדיניויות האלו רק בשביל האחוזים הבודדים שמדי פעם עלולים לא לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.

הזמנה עוצמתית

את מוזמנת להבהיר ולספר את הסיפורים האלה עד שהם מרגישים באמת עוצמתיים, עד שיש לך באמת הזמנה עוצמתית.

זה לא אומר לעולם לא לדבר על ניהול עצמי - זה מושג טוב, שהוא קיצור דרך להסביר לאן את רוצה ללכת. אבל זה לעולם לא צריך להיות המטרה בפני עצמה.

את תמיד צריכה לספר את הסיפור ולספר אותו שוב ושוב ושוב על למה את מזמינה את הארגון ללכת בכיוון הזה, כי זה קשור לתכלית הארגון או פשוט כי את יודעת שיש מערכת של הנחות יפות יותר מאחוריו.

ספרי סיפורים מותאמים אישית

עוד שתי מחשבות: כשאת מספרת סיפורים ומזמינה אנשים, נסי לא לעשות זאת רק מהראש, אלא לעשות זאת מהראש, מהלב ומהבטן.

הדבר השני הוא שכשאת מספרת סיפורים, נסי לספר אותם באופן אינטימי ככל האפשר - להתאים אותם לאנשים שאת מדברת איתם.

למנהלות

נגיד שאם את מדברת עם מנהלות, את יכולה לספר סיפור שיאמר להן שזה אולי יהיה קשה בהתחלה לאמץ את הרעיון של ניהול עצמי. אבל האמת יש משהו שהוא די עצוב בלהיות בעמדת ניהול טהורה. לעתים קרובות העבודה של מנהלות אינה מהנה במיוחד, אינה מעניינת במיוחד, אינה יצירתית במיוחד. יש פשוט לחץ עצום לגרום לאנשים להיות עם מוטיבציה ולשמור עליהן בקו, ואז יש את הלחץ להיראות טוב כלפי הממונות עלייך, פשוט לשחק את משחק ההצלחה הזה. רוב המנהלות מבלות את רוב זמנן במצגות פאוור-פוינט, בגיליונות אקסל ובפגישות. את רוצה לבלות את חייך בפגישות? ניהול עצמי יאפשר לך לעשות שוב עבודה יצירתית ולעשות את העבודה שמשרתת ישירות את תכלית הארגון.

לאנשים בקו החזית

ולאנשים בקו החזית את יכולה לספר את הסיפור בדרך שבאמת מדברת אליהם - שזה משמעותי שהם יקחו יוזמות ויהיו לגמרי בעניין, שהם יכולים לעשות שינוי, ושאם יש להם רעיון טוב אז יש להם את כוח קבלת ההחלטות לעשות זאת. ושאת כבר לא רוצה מערכת שבה כל האנשים עם המוחות הנהדרים, בעלי הרעיונות שהולכים לאיבוד בעודם עוברים את שרשרת ההיררכיה.

לסיכום

ההזמנה אלייך: התחילי עם ה“למה”. נסי להבהיר, לחפור בתוך עצמך - מהי ההזמנה החזקה ביותר שאת יכולה לעשות, מהי הסיבה האמיתית שאת מנסה להזמין את הארגון לאמץ ניהול עצמי.

החברה שאנחנו רוצים ליצור

יש קהילת פעילי שלום מעורבת שאני חלק ממנה. שם היזם של הקהילה (והשורש שלה) מתעקש לקחת צעד אחורה. הוא שמח שמתייעצים איתו, אבל כשאחד הצוותים מבקש ממנו לקבל החלטה, הוא מושך כתפיים ואומר: “אני לא יודע, אני לא מחליט.”

ואז הוא מוסיף:

“בעולם שאנחנו מנסים להביא אליו אין גיבור שכל התשובות אצלו. נמאס לי ממנהיגים שהאמת אצלם. גם את מנהיגה, גם אתה מוביל - קחו את הרעיון שלכם ותבדקו אותו מול הקהילה. זאת החברה שאנחנו רוצים ליצור. השיטה שאנחנו רוצים לעודד. וכקהילה יש לנו אחריות להיות מעבדה, מיקרוקוסמוס של איך זה עובד.”

להיות חלק מקהילה כזאת, שבה מתייחסים ככה לכולם - זה ממש מחזק ומלמד אותנו. אנחנו עוברים עם זה רכבות הרים, אבל בסופו של יום זה תמיד מחזק אותנו.

הוא לא אומר “אנחנו הולכים לניהול עצמי”. הוא אומר למה - “זאת החברה שאנחנו רוצים ליצור”. וזה הרבה יותר עוצמתי.

במאמר הבא נעסוק באיך לדבר על ניהול עצמי מכל מדרגה של תפיסת עולם - כיצד ניהול עצמי יכול לעבוד עבור אנשים שמסתכלים על העולם מנקודות מבט שונות.