שקט, סיפורים וקשרים

במאמר הקודם דיברנו על תהליכי תמיכה וצמיחה - פיקוח צוות, אימון עמיתים, ליווי אישי, ומרחבים רפלקטיביים. ראינו איך תהליכים אלה עוזרים לאנשים לצמוח ולהתמודד עם מתחים.

היום נחקור שתי דרכים עמוקות ליצירת קשרים אנושיים: שקט וסיפור סיפורים.

שקט - הכוח של דממה

ב Sounds True (חברת הוצאה רוחנית) - מדיטציה במשרד

ב-Sounds True, עובדים יכולים:

• להצטרף למדיטציה קבוצתית של 15 דקות
• פשוט לשבת בשקט בשולחן העבודה שלהם

Heiligenfeld - שקט כחלק מהתרבות

הכניסה לתפקיד: כל העובדים החדשים - מטפלים ואנשי ניקיון כאחד - מלמדים אותם מדיטציה כחלק מהכניסה לתפקיד.

יום מודעות: ארבע פעמים בשנה, Heiligenfeld מארגנת “יום מודעות” - יום שמטופלים וצוות מבלים בשתיקה.

למה שקט?

השקט מעלה רמת מודעות - הקשבה לא למה שעמיתים אומרים, אלא לנוכחות שלהם, רגשות וכוונות.

סיפור סיפורים - שיתוף המסע האישי

בארגונים בניהול עצמי כמו גם בארגונים היררכיים, אמון הוא הרוטב הסודי של שיתוף פעולה פורה ושמח. אבל קשה לאמון לפרוח כשכולם מסתתרים.

אם אנחנו רוצים מקומות עבודה של אמון, אם אנחנו מקווים ליחסים עמוקים, עשירים ומשמעותיים, עלינו לחשוף יותר ממי שאנחנו.

העיקרון הבסיסי

ככל שאתה יודע יותר על המסע של אדם אחר, כך פחות אפשרי לא לבטוח או לא לחבב את אותו אדם.

רוצה לדעת איך לבנות אמון ביחסים? למד יותר זה על זה. למד את זה דרך שאלות פשוטות שאפשר לשלב בעשיית העבודה, ליצור מקומות עבודה שלא רק מעסיקים אנשים אלא מכבדים את הנשמה בתהליך.

דוגמאות מעשיות לסיפור סיפורים

CC&R (Center for Courage & Renewal של פארקר פאלמר) - שאלות פשוטות שחושפות עולמות

מרכז לא רווחי שיוצר נסיגות רוחניות משתמש בנהלים פשוטים כדי לארוג סיפור סיפורים בחיי הארגון:

• “ספר לנו על מבוגר שהיה חשוב בחייך”
• “ספר לנו על הדולר הראשון שהרווחת אי פעם”

הנוהל פשוט מספיק, ועדיין הוא מאפשר לאנשים להרים מסך ולשתף עם עמיתים רגע מכונן שעיצב אותם במסעם לעצמיות.

CC&R - קבלת פנים חדשות

כל חבר צוות קיים מביא חפץ שמסמל משאלה לעמית החדש. בתורם, הם מציגים את החפץ ומשתפים את משאלתם.

הנוהל הוא דרך נפלאה לחגוג את המצטרף החדש ולגרום לו להרגיש רצוי. אבל במובנים רבים, הוא משרת את חברי הצוות הקיימים באותה מידה כמו המצטרף החדש - גם הם מכירים זה את זה ברמה עמוקה יותר. כל משאלה היא סיפור שחושף מה המספר מעריך במקום העבודה וביחסים עם עמיתים.

CC&R - פרידה בכבוד

יש נוהל דומה כשאדם עוזב את הארגון. כולם מגיעים מוכנים עם סיפור אישי על אותו אדם בארגון.

ESBZ - פגישת השבח

לבית הספר בברלין יש נוהל יוצא דופן לבניית אמון וקהילה:

מתי זה קורה?

בכל יום שישי אחר הצהריים, כל בית הספר - תלמידים, מורים וצוות - מתכנסים יחד לשעה ורבע באולם גדול.

איך זה עובד?

פתיחה: הם תמיד מתחילים בשירת שיר יחד, כדי להתיישב בקהילה.

המיקרופון הפתוח: כל שאר הזמן יחד הוא ללא תסריט. יש מיקרופון פתוח על הבמה, עם כלל פשוט: אנחנו כאן לשבח ולהודות זה לזה.

במשך 50 הדקות הבאות, תלמידים ומורים שמרגישים קריאה לכך:

• קמים
• עולים לבמה
• לוקחים את המיקרופון
• משבחים או מודים לתלמיד או מורה אחר על משהו שהם עשו או אמרו מוקדם יותר בשבוע

מה קורה שם?

כל אדם במיקרופון משתף מה שהוא בעצם סיפור מיניאטורי שחושף משהו על שני אנשים - המספר והאדם שמשבחים או מודים לו - במאבקים שלהם ובתהילה שלהם.

התוצאה

סיפור הסיפורים מוחק גבולות בין תלמידים למורים. זה חלק מהמצב האנושי שכל אחד בשלב מסוים מרגיש מדוכא, מבולבל או תקוע, וזקוק לעזרה. ולכל אחד יש את המתנה של אמפתיה, של מציאת דרכים להציע תמיכה, נחמה וחברות.

תלמידים ומורים מייחסים את המפגש השבועי הזה כנוהל המגדיר את הרוח יוצאת הדופן של בית הספר של למידה, שיתוף פעולה ובגרות.

עוד דוגמאות מארגונים שונים

Ozvision - “טוב או חדש”

מעין צ’ק אין. מי שמחזיק בחפץ יכול לשתף משהו חדש או משהו טוב.

“יום של תודה”

העובד מקבל 200$ במזומן מכספי החברה שהוא יכול להוציא בכל דרך שירצה כדי להודות למישהו מיוחד במהלך אותו יום. זה יכול להיות עמית, אבל זה יכול להיות גם הורה, חבר, שכן, או מורה מבית הספר היסודי שהשפעתו נשארה איתנו.

הכלל היחיד: ברגע שהוא חוזר לעבודה, הוא חייב לשתף את הסיפור של מה הוא נתן ולמי ואיך המתנה התקבלה.

Sounds True - סיפורים שלא תלויים במילים

סלון אומנות

אירוע שנתי שבו עובדים מוזמנים לשתף תשוקות אמנותיות - תמונות על הקירות, הופעות על במה קטנה (שירה, ג’אגלינג, טנגו), כולל שירים על החיים בחברה.

כפי שהמייסדת טמי סיימון מסבירה, זה אומר לאנשים: “אתם יכולים להיות שלמים. החלק הזה שבכם לא חייב להיות חלק מהעבודה היומיומית, אבל הוא מוזמן ואנחנו רוצים לראות אותו.”

יום פיג’מה

מה שהתחיל כרעיון ספונטני לחגוג את האביב הפך למסורת שנתית - 90% מהעובדים מגיעים בפיג’מה, עם תחרות על התלבושת הכי מקורית.

כל פיג’מה היא סיפור שמחכה לגלות משהו על האדם שלובש אותה. וקשה להחזיק מסכה מקצועית כשכולם מסתובבים בפיג’מה מצחיקה.

הספונטניות של השלמות

לא סלון האמנות ולא יום הפיג’מה הוצגו על ידי מישהו בתפקיד משאבי אנוש או על ידי המנכ“לית. באווירה בה אנשים מרגישים בטוחים מספיק להיות הם עצמם, נראה שטקסים כאלה צצים באופן ספונטני.

למה? כי לכולנו יש כמיהה, עמוק בפנים, להישמע ולהיראות בכל האנושיות שלנו - המצחיק והמוזר כמו גם הרציני והאחראי - וליצור קשר אנושי מכל המקומות האלה.

למה סיפורים כל כך חשובים - חוויה אישית

פעם שאלתי חבר: “מה עושה מישהו לחבר?” והוא ענה: “מישהו שמדברים איתו על דברים אישיים.” אני מאוד אוהבת את התשובה הזאת.

כשאנחנו מספרים ומקשיבים לסיפורים, אנחנו יוצרים אינטימיות, אמון והקשר. וכשזה קורה בתוך הארגונים שלנו, הקרבה הזאת מביאה ליותר אפשרות לחקירה, להודות בטעות, לשיתוף פעולה והדדיות.

כמלווה בארגונים, זה כה ברור לי לראות שאיפה שיש סיפורים - יש אינטימיות שמביאה לשגשוג.

לספר סיפורים זה אחת מהמיומנויות האנושיות העתיקות ביותר. זה מה שמפריד אותנו משאר החיות. היכולת השפתית הזאת לספר סיפורים היא הכוח שמארגן אנשים בקבוצה ומאפשר להם לעשות פרויקטים משותפים - משחר האנושות ועד היום. לא במקרה, היכולת לספר סיפורים טובים היא תכונה מנהיגותית מרכזית - מנהיגים טובים תמיד ידעו לארוג חזון, ערכים ומשמעות לתוך סיפורים שמניעים אנשים לפעולה ומחברים ביניהם.

אני בעצמי כותבת סיפורים. אבל אני לא מוציאה אותם לאור כספר, לא כותבת כפוסטים - אני מקריאה אותם. ואני עומדת על כך, גם כשמבקשים ממני ממש יפה שאשלח את הסיפור. לכל היותר, אשלח אותו כהקלטה.

למה? כי אני מאמינה בכוח המהדהד שיוצר סיפור טוב כשהוא מסופר חי, בנוכחות, עם תנועה וקול.

אי אפשר להמעיט בערכם של סיפורים. לאלו יחזיר אותם לשם בעוד הרבה מאמרים - אבל גם בלעדיו, אנחנו יודעים: סיפורים הם מה שיוצר את הקהילות שלנו, את הארגונים שלנו, ואת האנושות שלנו.

במאמר הבא נמשיך לחקור את השאיפה לשלמות דרך:

• פגישות - נהלים שעוזרים לשמור על האגו בשליטה
• ניהול קונפליקטים - איך להתמודד בחן עם מתחים
• מבנים וסטטוס - איך הסביבה הפיזית תומכת בשלמות

נראה איך הדרכים שבהן אנחנו נפגשים, מתמודדים עם קונפליקטים, ומעצבים את המרחב הפיזי שלנו - כולם תומכים במסע שלנו להיות שלמים יותר.